המערכת של הטבע היא מושלמת, אבל היום אנחנו נמצאים מחוץ למערכת הזאת, אנחנו נמצאים כמו פצע במערכת הזאת, כלואים בקפסולה אטומה. כמו קוץ בתוך הגוף שנאטם ע"י הגוף במין קליפה סגורה, כדי להגן על עצמו ולהפריד את המקום הנגוע הזה משאר הגוף הבריא. וכך אנו חיים בתוך הפצע המוגלתי הזה...
במילים אחרות: יש כלי כללי גדול - רצון, שכולו מכוון להשפעה. ולצידו מתקיימים גם אנחנו, המקבלים, עם הקופסא השחורה הקטנה שלנו.
במידה ואנחנו רוצים לראות את המציאות האמיתית, היא נמצאת בכלי הכללי הזה! היא נמצאת כאן! צריך להכנס לתוכה, להצטרף ולהרגיש!
היא גבוהה יותר מכל הגבולות וההגבלות, קיים בה מילוי אינסופי בלבד.
איך עושים זאת? מה שנראה לנו היום כאדם אחר, כ"זולת" - זה הרצון הפרטי שלנו להשפיע-חלק מהגוף הכללי, אלא שהוא אינו נמצא בתוכנו, בתוכנו קיימים רצונות אגואיסטיים-לעצמנו. שאנחנו יכולים רק "להקפיא" אותם, להתעלות מעליהם. כדי לקרב אלינו את "הרצונות החיצוניים", עלינו להתקרב למימוש התנאי "ואהבת לרעך כמוך" ככל שנתקדם בכך נרגיש את החיים האמיתיים מתוך הגוף הכללי,ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
